גזר דין בתיק ת"פ 6750-05-12

1.     הנאשמים 1, 2 ו-3 הורשעו בעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335 (א) (1) (2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), ובעבירת תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274 (1) ו - (3) לחוק, נאשם 4 הורשע בעבירה של סיוע לגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335 (א) (1) ו - (2) בצירוף סעיף 31 לחוק, ונאשם 5 הורשע בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274 (1) לחוק.

2.     בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, האירועים נשוא כתב האישום התרחשו ביום 28/4/12, בשעות לפני הצהריים. באותו מועד, הובילו קצין משטרה ושוטר, עצור לבית המעצר בתחנת לב הבירה במגרש הרוסים. עצור זה הנו דודם של הנאשמים 1 - 4, שהנם אחים ואחיו של נאשם 5. כאשר הנאשמים ראו את השוטרים עם העצור, התקרבו ביחד עם בני משפחה אחרים אל השוטרים ואל העצור, ודרשו לשוחח עם העצור, תוך שחלקם של הנוכחים מקלל את השוטרים. קצין המשטרה סירב לבקשה, הפקיד את העצור בידי המאבטחים שבעמדת הבידוק ובכניסה לתחנה, כדי למנוע חטיפתו, ויצא עם השוטר אל בני המשפחה במטרה להרגיעם. הקצין ביקש מנאשם 3 להתרחק מפתח התחנה, ובמהלך חילופי הדברים, נאשם 3 דחף אותו. בתגובה הודיע הקצין לנאשם 3 כי הוא עצור, ואז נדחף לאחור על ידי בני המשפחה, במטרה למנוע מעצרו של נאשם 3. בהמשך, נאשם 3 רץ לכיוון הקצין, היכה אותו באגרוף בפניו, הפילו ארצה והמשיך להכותו. השוטר שהיה במקום נחלץ לעזרת הקצין, ושניהם הותקפו על ידי הנאשמים 1 - 3 ואחרים, בנוכחות נאשם 4, כשנאשמים 1 - 3 בועטים בהם ומכים בהם באגרופיהם. שוטר נוסף שהגיע למקום, ניסה לחצות בין בני המשפחה לבין הקצין והשוטר המותקפים, והותקף אף הוא על ידי נאשמים 1 - 3 בנוכחות נאשם 4, כאשר הנאשמים 1 - 3 בעטו בו והיכו אותו באגרופיהם. למקום הגיע קצין סיור נוסף שהתבקש על ידי הקצין המותקף לעצור את נאשם 3, קצין הסיור פנה לעבר נאשם 3 לשם ביצוע המעצר, ונדחף על ידי נאשם 1. קצין הסיור התקדם לעבר נאשם 1, תוך שהוא שולף תרסיס גז פלפל ומנסה להתיזו על נאשם 1, נאשם 1 התכופף, נגח באמצעות ראשו בקצין הסיור, תפס אותו והפילו ארצה, ולאחר מכן, בהיות קצין הסיור שרוע על הארץ, נאשם 1 היכה אותו באגרופים בפלג גופו העליון ונאשם 3 הצטרף ובעט מספר פעמים בפניו של קצין הסיור. כאשר קצין הסיור החל להתרומם, נאשם 1 הפילו בשנית על גבו, נאשם 2 היכה אותו פעמיים בעוצמה רבה באמצעות קב מתכת השייך לנאשם 4, ונאשם 1 בעט, במקביל, בגבו של קצין הסיור. כתוצאה ממעשים אלה, נגרם חתך גדול בראשו של קצין הסיור. לאחר שקצין הסיור התרומם ממקומו והחל ללכת לכיוון עמדת המאבטחים, נאשם 1 ניגש אליו והיכה אותו פעם נוספת באגרוף בגבו. מאוחר יותר, במהלך מעצרו של נאשם 5, השתולל נאשם 5, משך את חולצתו של השוטר שביקש לעצרו, היכה אותו בעוצמה בחלקים שונים בגופו והדף אותו לעבר רכב חונה. כתוצאה מהמעשים, נזקקו מספר שוטרים לטיפול רפואי בשל החבלות שנגרמו להם, וקצין הסיור אף הובהל לבית החולים לצורך תפרים בראשו.

3.     בקשר לנאשמים כולם, התקבלו תסקירי שירות מבחן. באשר לנאשם 1, שהנו כבן 23, ולו עבר פלילי הכולל שתי הרשעות, מהשנים 2006 ו - 2008, בעבירות של מעשה מגונה תוך שימוש בכוח ובעבירות גניבה ותקיפה, מציין התסקיר כי נאשם זה הנו נשוי ואב לתינוק, בעל מוטיבציה לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין, שלא תמיד עולה בידו לממש רצון זה. בתקופות מסוימות במהלך חייו חלה אצלו נסיגה מסוימת לניהול אורח חיים תקין, שאז הסתבך בפלילים. שירות המבחן לא התרשם מקיומם של ערכים ודפוסי התנהגות עברייניים מגובשים או קבועים אצל נאשם זה, ובשנים האחרונות ניכרת התמתנות ורגיעה בהתנהלותו. עד למעצרו במסגרת תיק זה, עבד הנאשם 1 כשליח בעסק טכנאות של אחיו, נאשם 2. הנאשם קיבל על עצמו אחריות מלאה למעשיו והסביר כי נגרר אחר השתלשלות האירועים. בסופו של דבר, שירות המבחן ממליץ כי במידה שיוטל על נאשם זה עונש מאסר, ירוצה העונש במסגרת עבודות השירות.

        מהתסקיר שניתן בנוגע עם נאשם 2, עולה כי נאשם זה, שהנו כבן 28, נשוי ואב לשני ילדים, עובד כטכנאי שיניים, מנהל אורח חיים נורמטיבי, מצליח בתחום עיסוקו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם פעל באופן אימפולסיבי, נוכח תחושת איום ותחושת מחויבות וקשר עם בני משפחתו. שירות המבחן מציין כי לנאשם זה כוחות ויכולות לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין. הנאשם קיבל אחריות למעשיו, כאשר לא היה בכוונתו להיגרר למעשי האלימות, ושירות המבחן המליץ על מאסר שירוצה בעבודות שירות, שכן מאסר בפועל של ממש, יהווה גורם מדרדר עבורו, גם מההיבט הרגשי והנפשי וגם מההיבט הכלכלי.

        נאשם 3, כבן 26, גם הוא נשוי ואב לתינוק. שירות המבחן התרשם כי גם נאשם זה בעל רצון ומוטיבציה לניהול אורח חיים נורמטיבי ותקין, אם כי קיים אצלו קושי להתמודד עם מצבים המעוררים כעס והפוגעים בו ובכבודו העצמי, שאז הוא נוטה להגיב בצורה אימפולסיבית, תוקפנית וקשה, ולעיתים אף אלימה, ללא יכולת הפעלת שיקול דעת.  נאשם זה קיבל על עצמו אחריות חלקית למעשיו, טען כי לא היו לו כוונות מראש להתעמת עם השוטרים ולהשתמש באלימות, אך נגרר לכך בגדר השתלשלות האירועים. גם לגביו המליץ שירות המבחן כי אם יוטל על נאשם זה מאסר בפועל, ראוי שיקויים בעבודות שירות.

        האח הרביעי, נאשם 4,כבן 24, אינו עובד בשל מצבו הבריאותי. שירות המבחן התרשם כי נאשם זה אינו בעל קווי אישיות עברייניים ושאיפותיו הן לתפקוד תקין. צוין כי הנאשם נפגע בשתי תאונות דרכים, בשנים 2010           ו - 2011, ונקבעו לו 30% נכות, והוא נעזר בהליכתו בקביים. לגביו, לאור גילו הצעיר ומידת מעורבותו, המליץ שירות המבחן על של"צ.

        נאשם 5הנו דודם של יתר הנאשמים, הנו כבן 38, אב לשלושה ילדים. גם נאשם זה קיבל על עצמו אחריות חלקית, הוא חש עצמו קורבן ונוטה להמעיט בחלקו באירועים. טען כי ניסה להפריד בין אחייניו לבין השוטרים, וכי בזמן האירוע הושפל והוכה על ידי השוטרים שהיו במקום ואף נזקק לאחר מכן לאשפוז בעקבות פציעתו. שירות המבחן מציין כי מעורבותו באירועי תיק זה הנם חריגים להתנהגותו בדרך כלל, והמלצת שירות המבחן הנה להמליץ להטיל עליו של"צ, בין היתר על מנת למנוע פגיעה בפרנסת משפחתו.

4.     בא-כוח המאשימה הפנתה להצהרת נפגע העבירה, הקצין רמי לבקוביץ', הוא קצין הסיור, בה הוא מפרט כי החתך טופל על ידי מהדק רפואי בשנים עשר מקומות לאורך החתך, זאת לאורך צד חבלות יבשות. במשך שבועיים הוא סבל מכאבי ראש עזים ותפקודו היה לקוי תקופה ארוכה. כן הוגשו צילומים המתעדים את חומרת הפגיעה, וניתן לראות פגיעה זו היטב, בין היתר בתמונה מספר 7. הוגש גם, במסגרת הטיעונים לעונש, דיסק ממצלמה שהייתה באזור אשר תיעדה את חלקו הארי של האירוע ומנציחה תוקפנות יוצאת דופן של אזרחים כנגד שוטרים בפתחה של תחנת משטרה. בא-כוח המאשימה הדגישה את חומרת האירועים, את הערכים המוגנים שנפגעו, הכוללים פגיעה בשלטון החוק, ואת הפגיעה בשלמות הגוף. הודגש הצורך בהרתעה ממעשים ממין זה, הכוללים תקיפת שוטרים, ובמיוחד תקיפת שוטרים בצוותא, במסגרת אירוע שנמשך דקות ארוכות, במהלכו נפגעו מספר שוטרים. נטען כי מתחם העונש הראוי, לגבי נאשמים 1 - 3 הנו בין שלוש שנות מאסר לשש שנות מאסר, כאשר יש להביא בחשבון שנאשם 1 הנו בעל עבר פלילי, נאשם 2 היכה שוטר כאשר זה היה שרוע על הרצפה, תוך שימוש בקב. נטען כי יש לגזור על נאשם 2 ארבע שנות מאסר, על נאשם 3, שפתח במעשי האלימות גם כן ארבע שנות מאסר, ועל נאשם 1, שהיה דומיננטי, וחלקו כלל את הנגיחה בראשו של קצין הסיור והפלתו ארצה, תקיפתו לאחר מכן, כאשר הקצין שרוע על הרצפה, יש לגזור עונש של ארבע וחצי שנות מאסר. לעניין נאשם 4, נטען כי מעשיו התבטאו בסיועו בעצם נוכחותו, על כן המתחם ההולם לגביו הנו בין שנה לשנתיים וחצי שנות מאסר בפועל, ויש למקם את עונשו ברף הנמוך. באשר לנאשם 5, נטען כי המתחם בגין העבירה בה הורשע, הנו בן מספר חודשי מאסר לשנת מאסר בפועל, והעונש שיש לגזור עליו הנו בתחתית המתחם. מחד, באה מטעם המאשימה הפניה לתמונה המתעדת את החבלה במכונית חונה שנגרמה כתוצאה מעוצמת מעשיו, לאחר שהדף את אחד השוטרים לעבר רכב חונה, ומאידך, באה הפניה להודאתו, עברו הנקי והיותו גורם ממתן באירוע. יש להוסיף כי באת-כוח המאשימה התייחסה אף להודאה של יתר הנאשמים כשיקול לזכותם ולעברם הנקי, למעט נאשם 1.

5.     בא-כוח הנאשמים הפנה לכך שגם נאשם 5 נחבל במהלך האירוע, כפי שעולה מתמונה שצולמה זמן קצר לאחר האירוע, הוגשו מסמכים רפואיים הנוגעים באביהם של נאשמים 1 - 4, ומסמכים רפואיים הנוגעים בנאשמים 2, 4 ו - 5. הסנגור הדגיש כי מדובר במשפחה נורמטיבית, שלא היה לה כל מגע עם כוחות הבטחון למיניהם, כולם הביעו צער רב וחרטה כמפורט בתסקירים, הודגשה הודאתם, ונטען כי לא מדובר באירוע שתוכנן מראש ואיש מהנאשמים לא הגיע מתוך כוונה ליצור אירוע כפי שהתפתח. נטענו נסיבות לקולא הכוללות עובדת היות נאשמים 1 - 4 אחים, ונאשם 5 דודם. מדובר בנאשמים נשואים ובעלי משפחות, ומאסרם ימיט חורבן כלכלי על המשפחה. נטען כי יש לתת משקל רב להמלצות שירות המבחן, ובאה התייחסות לתעסוקתם של הנאשמים. הסנגור אף הפנה לפסיקה שלדעתו ניתן להסתמך עליה בענייננו ולגזור ממנה עונשים קלים על הנאשמים, לכל היותר מאסר קצר בעבודות שירות, ולהביא בחשבון את תקופות מעצרם של הנאשמים.

הנאשמים הביעו צער רב וחרטה על מעשיהם והבהירו כי אינם יודעים כיצד התפתחו הדברים כפי שהתפתחו.

6.     אכן, הנאשמים הנם אנשים נורמטיביים בדרך כלל, למעט נאשם 1, שכאמור הנו בעל עבר פלילי מתון יחסית,  בעלי משפחות העובדים לפרנסתם. העבירות והמעשים נשוא כתב האישום, נעשו על ידם, כטענתם, שלא מתוך מחשבה ותכנון מראש, אלא באופן ספונטני, לאחר התלקחות מידית. הנאשמים הודו וחסכו זמן שיפוטי ניכר ויקר. אף התסקירים מציינים נקודות זכות לטובתם. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מתעוזתם של הנאשמים, מהעובדה כי לא חששו מלתקוף קצינים ושוטרים בפתח תחנת משטרה, באירוע רב שלבי, שכלל אלימות קשה ונמשכת, כאשר לא שלטו בעצמם ולא חדלו ממעשיהם לאחר מכת אגרוף או הטחת קצין משטרה על הקרקע, אלא תקפו, כל אחד כפי חלקו כמפורט לעיל, את השוטרים והקצינים בעוצמה רבה. כתוצאה ממעשיהם, נחבלו השוטרים בכלל, וקצין הסיור בפרט, ולא ניתן שלא להזדעזע מהתמונות המתעדות את הפגיעה הברוטלית בראשו של קצין הסיור.

שוטרי משטרת ישראל, שוטרים וקצינים, הם אלו הפועלים בשם ועבור הציבור, בקו העימות הראשוני עם אלה הבאים לפגוע בשלום הציבור, בביטחונו וברכושו, ומטבע הדברים הם הראשונים להימצא בתחום סכנה פוטנציאלית הקמה להם מצד פורעי החוק. לפיכך, יש ליתן הגנה מלאה ורחבה ככל האפשר לאנשי משטרת ישראל, על מנת למגר ככל הניתן את האפשרות שדמם יהיה הפקר, שעה שהם ממלאים אחר תפקידיהם כחוק. לפיכך אחת ממטרות הענישה בגדר תיק זה, הנה ההרתעה, פרט לעקרון ההלימה, דהיינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם, ובין סוג למידת העונש המוטל עליו (סעיף 40ב' לחוק העונשין, בגדר תיקון 113). הערך החברתי שיש להגן עליו, בענייננו, הנו שלום הציבור וביטחונו בכלל ושלומם של אלה המופקדים על שלום וביטחון הציבור בפרט. מידת הפגיעה בערך חברתי זה הנה רבה ומשמעותית ואף הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בעלות משקל רב לחובת הנאשמים, אשר לא חששו מלתקוף באופן ברוטאלי שוטרים וקצינים בפתח תחנת משטרה. הנזק שנגרם מידיהם רב - הן הפגיעה הפיזית בשוטרים והן הפגיעה המוראלית הקמה מאירוע שכזה. הרתעת הרבים, אף היא נסיבה שיש להביאה בחשבון במקרה זה נוכח הצורך להגן על שלום הציבור (סעיף 40 ז' לחוק).

7.     באשר למתחם העונש הראוי: אכן יש ליצור מדרג כפי שזה הוצע על ידי המאשימה, זאת לאור חלקו של כל אחד מהנאשמים באירועים. המתחם הראוי בנוגע עם נאשמים 1, 2 ו - 3 ולאור העבירות בהן הורשע הנו בין שנת מאסר לבין חמש שנות מאסר. באשר לנאשם 4, המתחם הראוי לו נוכח העבירות בהן הורשע, הנו בין עשרה חודשי מאשר לבין שלושים חודשי מאסר. באשר לנאשם 5 העונש הראוי הנו בתחום מספר חודשי מאסר ועד לשנת מאסר בפועל.

יישום האמור לעיל לענייננו מוליך לתוצאה כלהלן:

א.     אני גוזר על נאשם מס' 1 מאסר בפועל לתקופת שלוש וחצי שנים, בניכוי ימי מעצרו.

ב.     על נאשמים 2 ו - 3 אני גוזר מאסר בפועל לתקופת שלוש שנים בניכוי ימי מעצרם.

ג.      על נאשם 4 אני גוזר מאסר בפועל לתקופת 15 חודשים.

ד.     על נאשם 5 אני גוזר מאסר בפועל לתקופת 4 חודשים.

ה.     על כל הנאשמים אני גוזר מאסר מותנה לתקופת 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשמים לא יעברו עבירה מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורם ממאסר.